גמרא
פירוש
בְּעִיגּוּל שֶׁל דְּבֵילָה והוציאו לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּקוֹרָה והוציאו כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אבל כגון הוצאת עיגול של דבילה דטועמו1 יקירא הוא, או קורה דטועמו יקירא היא, דכל חד באפי נפשיה לא מצי ביה, ושניהם מצו ביה – ר׳ יהודה מחייב ור׳ שמעון פוטר.2
קא מיפלגי בהאי קרא ואם נפש אחת תחטא בשגגה בעשותה (ויקרא ד׳:כ״ז). ר׳ שמעון סבר: תלתא מיעוטי כתיבי – נפש, אחת, בעשותה. חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, כגון פשט העני את ידו לפנים ונתן בעל הבית לתוכה והוציא. וחד למעוטי זה יכול וזה יכול. וחד למעוטי זה אינו יכול וזה אינו יכול.
ור׳ יהודה סבר: זה אינו יכול וזה אינו יכול לא אימעט. ומיעוטא שלישי – לאפוקי יחיד שעשה בהוראת בית דין ופטור מן הקרבן. והיכי דאמי? כגון ההיא דתנן (משנה יבמות י׳:ב׳): נשאת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן, שלא על פי בית דין תצא וחייבת3 בקרבן. ור׳ שמעון אמר לך: יחיד שעשה בהוראת בית דין לא צריך קראי4 למעוטיה.
ור׳ מאיר דקא מחייב זה יכול וזה יכול אמר לך: תרין מיעוטי אינון, ואם נפש אחת תחטא בשגגה אחת לאו מיעטא5 הוא, אלא נפש תחטא בעשותה – חד לזה עוקר וזה מניח, וחד ליחיד שעשה בהוראת בית דין.
ובזמן שאחד יכול ואחד אינו יכול והוציאו – שניהן (פטורין),6 אמר רב חסדא: היכול הוא דחייב, ואידך שאינו יכול לא קא עביד מידי אלא מסייע הוא, ומסייע אין בו ממש. ואיסתייע רב חסדא בכמה סיעתא ז׳פ׳ש׳ סימן.
רב זביד משמיה דרבא סיעיה מיהא דתני: בזב היה רוכב על גבי בהמה וארבע טליות תחת ארבע רגלי בהמה – טהורות, מפני שהיא7 יכולה לעמוד על שלש, דחשבת כל חדא מסייעת, ומסייע אין בו ממש.
וכי אמר רב יהודה מדסקרתא: לעולם אימא לך מסייע יש בו ממש, ושאני בהמה דכי עקרא חדא רגל משויא בדעתא למיעקר כולהי גופיה. אהדרו ליה לאו זמנין עקרא הא זמנין עקרא הא, וכיון דאפילו בעיא למיעקר כולי גופה ומתחלה עקרא חדא זמנין עקרא, הא זמנין דעקרא הא ולאו חדא בעינא הוא דעקרא, או הוה אית ביה ממש במסייע. הוה האי זב דרכיב על ההיא בהמה כזב המתהפך על חמשה ספסלין לארכן ויש8 ספק, מתהפך עליהן טמאין דכל רגל מסייעת הוא. ספק הא מתעקרא וספק הא מתעקרא לא אמרינן מסייע אין בו ממש.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 כן בכ״י וטיקן 128, וכן בהמשך, ואולי יש סימני תיקון מעל המלה, וצ״ע. בספר הנר בשם ר״ח: ״שטעינוהו״.
2 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י וטיקן 128: ״פטור״.
3 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י וטיקן 128: ״בחייבת״.
4 כן בכ״י וטיקן 128. בספר הנר בשם ר״ח: ״קרא״.
5 כן בכ״י וטיקן 128. בספר הנר בשם ר״ח: ״מיעוטא״.
6 בכ״י וטיקן 128 נתווספה בטעות מלת ״פטורין״. בספר הנר בשם ר״ח המלה חסרה.
7 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״שהוא״.
8 כן בכ״י וטיקן 128. בעדי נוסח של הבבלי: ״וישן״.
הערות
Gemara
Peirush